יום שישי, 9 בינואר 2015

הו ברצלונה ברצלונה...


אז קפצתי לברצלונה עם החברות הכי טובות...

טיפים, המלצות וסיפורים..

חלק 1 -

אין מצב שהגעתם לברצלונה ולא מצאתם את עצמכם שרים אפילו פעם אחת: הו ברסלונה
ברסלונה... מאוהבת בספרד, בספרדים ובשפה. הם מזכירים לי אותנו, הישראלים:
שילוב מנצח של חום, פתיחות, צחוק, נתינה וחמימות מוח....
הקשיבו למישל כהן, ילד הפלא, שר על ברצלונה, הצטמררתי....



המלון שלנו - אני קוראת לו ׳ על גגות תל אביב׳ ושמו בתכלס, Grand hotel central, פיצוצי!!
בקבלה קיבל את פנינו בחורצ׳יק צעיר, חנבץ למראה, השיחה התחילה באופן רשמי: ״גברת זה
וזה..״ והסתיימה בצחוק מטורף, החנבץ התגלה כקומיקאי שנון. נסחפנו איתו, הוא נתן כל כך
הרבה טיפים והמלצות, אין כמו לקבל אותם ממקומיים.
על הגג, ממש גבוה, נמצאת בריכה קטנה מהממת הנושקת לנוף מעלף שהזכיר לי את תל אביב
ומצאתי את עצמי מפזמת את השיר 'על גגות תל אביב'. הרוגע, השלווה, הרגשה של חופש, הבר על הגג מדליק, אפשר לשבת שם שעות, אני ממליצה על החומוס והזיתים לנשנושים.


השמש זרחה לכבודנו ( היפ, היפ, הוריי) והחנבץ המליץ על מסעדה מעולה ושווה. Cuines de Santa caterina ברובע הגותי. אפשרות רק לטאפאסים על הבר או ישיבה במסעדה למנות רגילות. אה קיצר, ישבנו במסעדה ואחת המנות הייתה קוסקוס עם ירקות, הוא עבר את מבחן הקבלה למנות טעימות על ידי המרוקאית שאיתי,אתם יודעים, מרוקאים קמצנים במחמאות בכל מה שקשור לקוסקוס שלהם.. הנה מרוקאים, רק שתדעו, מצאתי לכם מסעדה.



חלק 2 - טיפ חשוב מאוד


לי זה לא יקרה! מכירות??

טיפ זה לא היה אמור להכתב, אך הנה לכן, ברסלונה..

גנבו לי את הארנק עם תכולתו - כרטיסים, כסף, פספורט ועוד.. נכון! אני מפגרת שלא שמתי את הכסף בחזייה, את הפספורט בכספת ואת הכרטיסים בכיסים. אני בכלל כל כך מעופפת ותמיד חושבת: לי זה לא יקרה, רק להם. לא שחלילה אני מאחלת לאף אחד. אך זה קרה לי מבלי שהרגשתי. הייתי בחנות נעליים עם שתי חברותיי, הנחתי את התיק ליד זהבוש והלכתי לבחור לי נעליים. החנות הייתה קטנה היו בה שניים וחצי אנשים ובינהם הכייסים. אין לי מילים, הם יודעים את העבודה שלהם. וזה הטיפ שלי לכם לברצלונה, היא מהממת, אך יש כייסים אכושילינג מקצועיים... אז הזהרו לכם!!! ואני לרגע קטן אחד איבדתי אמונה, נכנסתי לדכאון ושנאתי את ברצלונה ורציתי לעלות למטוס ולחזור הביתה... אבל מייד התעשתתי והבנתי שיכל להיות יותר גרוע.. יכלו לגנוב אותי.. חחח וגם שלכל מה שהלך יש תחליף ואני עם חברותיי הנהדרות והכל נפלא, אנחנו ממשיכות..

אז..רק שתדעו, אם אתם חייבים לקחת את הדרכון איתכן, השאירו עותק אחד או שניים במלון, או אפילו שלחו עותק אליכן למייל, תמיד תוכלו להדפיס אותו. הצילום הזה יכול להציל אתכן,איתו תוכלו לטוס חזרה הביתה. אם אין לכן צילום, תצטרכו למלא טפסים באינטרנט ולהגיע לקונסוליה הישראלית במקום שאתן נמצאות. רק שתדעו הקונסוליה הישראלית היא במדריד ולא בברצלונה.. בוא נאמר שהיה לי מזל יותר משכל והיה לי צילום של הדרכון בבית, שלחו לי אותו בפקס. אם במקום שאתן שוהות יש כספת, השאירו שם מזומנים וכרטיס אשראי, אל תקחו הכל איתכן ואם אין כספת, פזרו הכל בכיסים.

ורק שתדעו, לא שחס וחלילה אני מאחלת לכם שתפגשו אותם, השוטרים בתחנת המשטרה היו על הכיפק.

ואני, כל כך מאמינה שדברים לא קורים לנו סתם ככה, לכל דבר יש סיבה. ותאמינו לי זה עזר לי מאוד. לא שידעתי מה הסיבה, אך דורה,חברתי המהממת כתבה לי בהודעה : " שטויות, לכל דבר יש תחליף, העיקר שלא גנבו אותך.." חחחחחחוזה קרה! (לא נורא, אך בהחלט צריך להזהר ולהשמר).

חלק 3 - רחובות ברצלונה וברצלונטה

והנה למרות הכל, אנו ממשיכות להנות מברסלונה היפה (עם הדגש על הס׳, כמה אניאוהבתאתזה) אולה, מוצ׳ו גראסיאס. סי, נו, פורפבור, אדיוס, בואנוס נוצ׳ס ופורקה?
בזה מסתכמת הספרדית שלי.. פורקה אני לא יודעת ספרדית.
מאוהבת, כבר אמרתי. היא יפה, היא חושנית, מלאת חיים, מעוצבת.. ברצלונה.
11 רובעים בה, סמטאות פתלתלות, צרות, יפהפיות ובתוכן חבויים בתי קפה, ברים, חנויות ומועדונים. העיצוב שמשלב פשטות ויופי בולט בכל מקום ואני לא מדברת רק על הפנינים שהשאיר בכל פינה אנטוניו גאודי המוכשר והגאון, אני מדברת על העיר כולה.




אני מדברת על מסעדות הטאפאסים הקטנות והברים ב׳שכונות' שפתאום יש לך חשק עז להיות חלק מהן. . הכיסא הרעוע עם השולחן הנמוך והמקום מלא באנשים. מסביב ביניינים נמוכים עם תריסי עץ יפהפיים וכולם פתוחים. אור בחדרים אור במרפסות, יש חיים!! וכולם מדברים עם כולם, הלוואי והייתי יודעת על מה הם מדברים. איזו תחושה מדהימה, של ביחד, שממש בא לך לנשק את כולם על הלחי ולחבק אותם עם טפיחה על הגב, כמו סחבק כזה.


באוויר מרגישים ומריחים את התשוקה, במוסיקה המתנגנת, בשפה המסתלסלת, בהרמת הקול העדינה.

רובם פה מדברים קטלונית (שילוב של ספרדית וצרפתית) מתעקשים! קטע כזה של כבוד שהם סוחבים מההיסטוריה. (למה? על זה תקראו באתר הנפלא הזה), אך לי זה בכלל לא משנה, ממילא אני לא מבדילה בין קטלונית לספרדית, רק נהנית לשמוע, זה כמו ניגון מטורף שיוצא להם מהפה.

והטיפ שלי הוא פשוט ׳ללכת לאיבוד׳ בסמטאות הצרות וברחובות ההומים, אין לכם מושג איזה עולמות מופלאים תגלו.. שדרת הרמבלס,הנחשבת לעורק הראשי של ברצלונה, הרובע הגותי, הוא הלב הפועם וידוע בכינוי 'ציפור הנפש' ורובע אל בורן,המרשים והשיקי. אלה הרובעים שביקרתי בהם והם מומלצים ביותר.

( לא רוצה להרוס את החגיגה, אך ישנם כמה אזורים שעליהם תוכלו לקרוא שלא מומלץ להגיע לשם בערבים.. וחוץ מזה תזהרו מכייסים, הם בכל מקום והם יודעים את ה׳עבודה׳ - וזה קורה בלי שתרגישו- לי זה קרה );

שמעתם על החופים של ברצלונה?

ביננו, כאשר אנחנו מתכננות טיול לברצלונה, אנחנו חושבות בעיקר על שופינג וארכיטקטטורה, מי חושב על חוף ים? לא בשביל זה נוסעים לברצלונה. אני ביקרתי פעמיים בעיר היפהפייה הזו. בפעם הראשונה, הייתי צעירה יותר וחכמה פחות, לא ידעתי בכלל שיש שם חוף (גיאוגרפיה ואני לא ממש התחברנו עוד מימי בית הספר). נסעתי עם חברה וביקרנו בכל אתרי גאודי היקר , עד שפשוט אמרנו די. כל דבר במידה. אל תפספסו בשום אופן את 'פארק גואל'  המפורסם שנבנה בזמנו לחבר'ה מהמעמד הגבוה והכניסה אליו היא חופשית.
והפעם הזו,באוקטובר האחרון של 2014, כבר ידעתי שברצלונה ממוקמת על חוף הים התיכון וקראתי עליה עוד ועוד באתר הנפלא הזה, הוא עמוס במידע חשוב וחיוני.  וגם גיליתי שנמצא בה אחד הנמלים הים תיכוניים החשובים ביותר באירופה.. ואוווווווו
רצועת החוף שלה משתרעת לאורך של 4.2 ק"מ ויש בה ארבעה חופים מרכזיים.
 עלינו על הטוק טוק הזה עד לברסלונטה...



היא יפה, היא נקייה, אפילו החוף נראה כאילו מישהו תכנן בו בקפידה כל פינה. ולאורך החופים מסעדות רבות שבמשך היום הן מסעדות ובלילה מועדון לריקודים.



וישבנו במסעדה ים תיכונית, מומלצת במיוחד בשל המיקום, האוכל היה ממש נחמד והשיא של השיאים עשו לנו מסאג', משלמים להן כמה שרוצים והן עוברות בין האורחים ומחוללות פלאים. הן הגיעו אלי בדיוק בזמן המתאים (האמת שאצלי, כל זמן הוא טוב למסאג' ). 15 דקות של מסאג', 10 יורו ואנחנו בעננים. אתם מחליטים כמה אתם רוצים לשלם.



חלק 4 - עולות על מכונית בדרכנו אל הלא מודע..

אז יצאנו שלוש חברות, חברות ממש טובות. אחת היא ג'י פי אס מהלך עם חוש כוון שעדיין לא פגשתי, השנייה מאורגנת להפליא, בודקת באתרים מקומות ובתי מלון מומלצים, אלופה בלסגור עיניינים. ואני - מי אני? שאלתי אותן, את חברותיי היפות. את, הן אמרו, זורמת, כל עוד יש ספא טוב, חנויות מדליקות, הצגה טובה ומסעדה הודית בסביבה. את מסודרת!!! כל כך מכירות אותי היפות. 
החברה המסודרת סגרה לנו את המלון בברצלונה (מופיע קישור בתחילת הפוסט), באמת אחד השווים, 5 כוכבים. יקר בטירוף, משם היינו חייבות רק לרדת.  אספנו את האוטו השכור ונסענו צפונה בלי תכנון, בלי לדעת לאן ומבלי לדעת היכן נלון. תגידו שאנחנו לא אמיצות?! (או לסירוגין, טיפשות?!) ובכל זאת זו היתה הרגשה של הרפתקאה ואנחנו בהחלט אוהבות הרפתקאות. החלטנו לנסוע הכי צפונה שאפשר,לכוון של קוסטה בראווה לעיירה שנקראת קאדקאס ,  (Cadaques) , עיירת נמל יפהפייה  נסענו דרך הרים, בכבישים צרים ופתלתלים, לא ממש היינו בטוחות למה לצפות וברגע הראשון שהתגלתה בפנינו העיירה, שלושתנו אמרנו ביחד: ואוווווווווווווו 

  
זה היה כמו להכנס לתוך ציור והכל שם מתחיל לחיות. הבתים הלבנים, האווירה, הכל שם כל כך קטן וקרוב אחד לשני.   המזל המשיך לשחק לנו ומצאנו את המלון הכי יפה בעיירה, ירדנו בכוכב אחד וכך גם המחיר ירד, היינו רחוקים ובטוחים מברצלונה היקרה. 


אגלה לכם סוד, יש לי מן חלום מטורף כזה, שכשאזדקן (בעוד מלא שנים) ואצא לפנסיה (בלי לקבל פנסיה), אקנה לי דירה במקום מופלא וקסום. וכל פעם שאני מגיעה למקום כזה, אני מוסיפה אותו לרשימה בחלום הזה שלי. וקאדאקס נראתה לרגע ארוך של שכרון חושים כמו המקום הכי יפה ע ל י  א ד מ ו ת (טוב, אחד מבין היפים). והיא נכנסת בוודאות לרשימה!!!!
ולא תאמינו מי נולד וגר פה רוב חייו.. דאלי, נו, סלואדור, הצייר.האמת, שכל פינה בעיירה הקסומה הזו ובכלל הבית של דאלי הגאון (המטורף)  על החוף, הכל פה נותן השראה לציור, אילו רק הייתי ציירת.   אומרים תמונה שווה אלף מילים, אז הנה לכם התמונות....

השכונה של דאלי, על הים..
רואים את הדלת החומה, זו אחת הכניסות לביתו של דאלי
הרחוב בו גר דאלי
בטח היה הבית של השכן ממול


הנוף שראה דאלי מחלון ביתו. (איזה כייף היה לו)

תקשיבו, חיפשנו המלצה למסעדה טובה בעיירה וקראנו בטריפ אדוויזר (Tripadvisor) על המסעדה הבאה בדירוג גבוה מאוד. כתבו שהיא מעולה וכנראה תכנס לרשימת המסעדות הטובות בעולם. החלטנו להתפנק ולנסות. המקום מעוצב מדהים ובאמת הכל היה נחמד, רק שלא ממש התחברנו לאוכל. המחיר היה גבוה ובכאב רב נאלצנו להפרד מהיורוס. שימו לב לתפריט, אולי אתם כן תתחברו ותאהבו.




זהבה ואלי עוד היו בסדר ומצאו מה לאכול, אני, חוץ מהירקות המאודים, נאדה. עד שהגיע הדג לבסוף שנראה ממש אחלה כבר ברח לי התיאבון. אנחנו לא ממש התעלפנו, אולי אתם תאהבו. לקחנו את הבעסה בסבבה, נו, מה יכולנו לעשות, השתעשענו לנו עם הסכו"ם שנראה כמו מלקחיים או כמו פינצטה..





היה לנו מאוד קשה לעזוב את העיירה, היינו בה יומיים וזה לא הספיק בכלל, זה מאותם מקומות שצריך לשהות בהם מספר ימים, להרגיש את האווירה ולהכיר מקומיים. ביום שהגענו היה שוק עתיקות נחמד בכיכר המרכזית, רק שתדעו.

בדרך חזרה לברצלונה עצרנו בעיירת הדייגים טוסה דה מאר Tossa de mar, מארק שאגאל העניק לה את השם "גן העדן הכחול", העיירה ממוקמת על חופי קטלוניה שבקוסטה בראווה. עצרנו שם ללילה.בשנים האחרונות, עם פיתוחה של העיר ולאור זה שהסרט 'פנדורה' צולם בה, היא הפכה לפופולרית מאוד ועמוסה בתיירים.אנחנו ביקרנו באוקטובר שפחות עמוס והיה נהדר.  לא היה לנו זמן לחוות ממש את העיר. מצאנו מלון מקסים, קטן ומשפחתי בעיר העתיקה. קסום.  מלון קפרי, Capri Hotel' שני כוכבים, בהחלט הרגיש כמו שלושה. בעלת המקום קיבלה את פנינו, הרגיש כאילו אנו מתארחים אצלה בבית. היא הכינה לנו ארוחת ערב טעימה מאוד. ירקות טריים, פסטה, תפוחי אדמה, טעם של בית וכל כך דאגה שיהיה לנו טעים ונוח. החברה המסודרת שלי נעקצה על ידי יתושים והיא אלרגית. ובעלת המקום התקשרה לרופא המקומי שהמליץ על משחה ובשעה כזו מאוחרת אף רקחה 'תרופת סבתא' (צמר גפן וחומץ) כדי להרגיע את המקום. אני התפעלתי כל כך מהנוף שנשקף מהמרפסת הקטנה בחדר, זו תמונת הסלפי הכי פחות גרועה מה40 האחרות שצילמתי. בחיי, סלפי זה לא צחוק.. הולכת לקנות את מקל הסלפי, בסך הכל רציתי להצטלם עם הטירה מאחור, היא היתה קרובה כל כך למרפסת, לרגע אחד חזרתי בזמן.





זו התמונה של מרפסת החדר במלון, כמעט נגענו בטירה, או יותר נכון במצודה הרומית..
 ולרגע אחד כל כך רציתי לחזור בזמן למאה ה12 ולהיות חלק מהחיים במצודה,להיות מוזמנת לאיזה נשף 'שווה' ולבוש את השמלה המתנפחת. והכל בהשפעת היין המעולה שלגמנו לנו על המרפסת.




זה המלון ששהינו בו, כמו שאמרתי, 2 כוכבים, מרגיש כמו שלושה. מעולה, מומלץ בחום. יש בתי מלון של 4 או 5 כוכבים בעיר עצמה, אני רציתי להיות קרוב למצודה. מי יודע, אולי היה שם עובר אביר 'הורס' לחברתי הפנויה. 


חלק 5 - סוף הרפתקאה..

החלטנו לנסוע לכוון העיירה סיטג'ס Sitges  ארבעים דקות מברצלונה. זוהי עיר חוף קטנה שזכתה לכינוי 'סן טרופה של ספרד'. הרחובות הצרים, המעוצבים והיפים כל כך מזמינים. בוטיקים מיוחדים ובתי קפה כייפיים. את רוב השופינג שלי עשיתי בעיירה המקסימה הזו. בהחלט ממליצה להשאר בה לילה. רבע שעה מהעיירה יש שדרת חנויות המזכירה את שדרת הרמבלס בברצלונה, כמובן בקטן יותר, אך תוכלו למצוא בה את כל חנויות המותגים.
מצאנו מלון 3 כוכבים, הרגיש לחלוטין כמו חמישה, מקסים, יפה, מעוצב בטוב טעם כיאה לספרד. 



אכלנו בהרבה מסעדות וישבנו בהמון בתי קפה והיה נחמד וטעים וסביר, אך במסעדה הבאה: גרייס Grey's אכלנו את הארוחה הכי טעימה בטיול הזה שלנו, סיום נפלא לטיול, הלילה לפני שחוזרים הביתה.





יאללה ביי עד הטיול הבא...

פוסט זה נעשה במסגרת קורס לבלוגרים/יות של יונית צוק.
אם בא לכם לקרוא עוד פוסטים על חוויות מטיולי חברות/ים כנסו לבלוג של צבי חזנוב,'פרנקופילים אנונימיים' בלוג של מיכל בן ארי, 'רואה עולם' ולבלוג של אפרת חסון ויפתח בפניכם עולם ומלואו...


2 תגובות:

  1. מקסים כבר מזמינה כרטיסים

    השבמחק
  2. כתבה מקסימה! הזכרת לי את הטיול שאני עשיתי עם חברות, לפני כמה שנים, לברצלונה. עשית לי חשק לחזור

    השבמחק