חברה שלי טובה הגיעה מלונדון הקרה והחלטנו להפגש לכמה שעות בתל אביב. זה מדהים איך דברים מתגלגלים ומסתדרים שלא קובעים מראש מה עושים, איפה ואיך.. פשוט אספתי אותה על הדרך והיא ככה בדרך אגב ביקשה שנעבור (וזה לא חובה..) באלנבי, בחנות הספרים 'קדמת עדן' לפגוש את העורך שערך את הספר שהיא כתבה "כי גם כשאני כועסת אני אוהבת" , ספר מדהים וחובה להורי ילדיי קשב וריכוז. אז כמובן שנסענו ישר לשם. והמפגש בינהם היה מרגש.
ואני גיליתי חנות מופלאה, חנות באווירה קסומה של פעם. עם מלא ספרים של פעם ועכשיו ופגשתי בקובי ,בעל החנות ועורך ספרים מקסים, רגיש ומקצועי (על פי עדותה של חברתי ועל פי הספר הנפלא שהוא ערך לה). התאהבתי בחנות, היא היתה צריכה לגרור אותי ממנה, מצאתי כל כך הרבה ספרים שחיפשתי, שהיו לי פעם וחילקתי ולא ממש היה אפשר להשיג אותם בשומקום.
אז סידרתי לי ערימה יפה והבטחתי שאחזור והמחירים היו מצחיקים.. לספרים הישנים, כן?
ודבר נפלא נוסף שקרה ככה במקרה, שהחנות נמצאת כחצי דקה הליכה ממלון מונטיפיורי ואני כל כך אוהבת את המסעדה שם, יצא לי לאכול בעבר ארוחת בוקר והחלטנו לנסות את ארוחת הצהריים. את מפתחות המכונית נתנו לבחור שעמד בכניסה לחנייה הצמודה למלון והוא כבר דאג להחנות את המכונית. ובעבור 30 שקלים קיבלנו יחס ראוי, איך קוראים לזה, וי איי פי. ממש הרגשנו כך. ארוחת הצהריים היתה נפלאה. תפריט של עסקיות שווה במיוחד והאוכל.. ואווו.. לא השארתי שום חתיכת בקר בצלחת, כן, זה היה רגע קניבלי טעים במיוחד.
המכונית כבר חיכתה לנו בחוץ, החלטנו לשים פעמינו לכוון מתחם שרונה,ידידנו הוייז כיוון אותנו עד לשם. זו הפעם הראשונה שלה ושלי במתחם ותמיד אני מתרגשת ממקומות חדשים. שתינו לחלוטין התרגשנו ואהבנו את האווירה ואת המקום. חשבנו לעצמנו שאולי זה בזבוז להשתמש בבתים האירופאיים שעברו שימור קפדני לחנויות מותגים ומעצבים. חשבנו שיכול היה להיות נחמד אם היו משתמשים בבתים להציג אומנות, לארח אמנים שונים. לא התחבר לי נכון השילוב של חנות כמו TWENTYFOURSEVEN במקום המיוחד הזה. טוב, נו, זה רק מה שאנחנו חושבות.
הסתובבנו בין המסעדות ובתי הקפה, ממש יפה, יפה.. לרגע הרגשנו שתינו בפרברי לונדון, בכפרים היפים בהם עוד קיימים בתים ומבנים בסגנון הזה.
מתחם שרונה נמצא בלב העיר תל אביב, מול הקירייה הידועה. במתחם שומרו 37 מבנים, את המושבה שרונה הקימו הטמפלרים בשנת 1871, הטמפלרים היו נוצרים אדוקים שהגיעו מדרום גרמניה ועסקו בחקלאות ותעשייה והצליחו מאוד. המושבה עברה עוד הרבה גלגולים ואני בהחלט מציעה לכם לקרוא על ההיסטוריה של שרונה לפני שאתם מגיעים למתחם, זה מרתק. או לערוך סיור מומחז על ידי שחקנים הנקרא "שרונה אהובתי", הסיור מתובל בשירים,הצגות וסיפורים על התקופה של תחילת ההתיישבות. הידעתם שבשנת 1948 שוכנו בבתי הטמפלרים משרדי הממשלה למשך שנה עד לסיום המצור על ירושלים? רק בדצמבר 1949 עברו משרדי הממשלה לירושלים.
ואנחנו התפעלנו מהמבנים, תריסי העץ, מהפארק והמדשאות, פשוט מקסים! המתחם פתוח גם בשבת והוא מאוד מזמין ונוח באווירה של חו"ל.
פינת חמד שאהבנו במיוחד היא ביגה BIGA, בית קפה ומאפה, מסעדה מקסימה ומעוצבת עם לחם ומאפים טעימים, עוגיות שבא ממש לאכול וארוחות צמחוניות וטבעוניות. ביגה זה שאור באיטלקית והאוכל במקום הוא בניחוח פריזאי שיק.
אז רצינו להצטלם במקום המיוחד הזה ושיגענו את המלצר, טוב, הוא היה פנוי, היינו רק שתינו שם, יום ראשון אחר הצהריים, היה שקט ודווקא נחמד וזה מה שיצא, שגעון בניחוח תימני עם שיק פרסי.
ואני גיליתי חנות מופלאה, חנות באווירה קסומה של פעם. עם מלא ספרים של פעם ועכשיו ופגשתי בקובי ,בעל החנות ועורך ספרים מקסים, רגיש ומקצועי (על פי עדותה של חברתי ועל פי הספר הנפלא שהוא ערך לה). התאהבתי בחנות, היא היתה צריכה לגרור אותי ממנה, מצאתי כל כך הרבה ספרים שחיפשתי, שהיו לי פעם וחילקתי ולא ממש היה אפשר להשיג אותם בשומקום.
אז סידרתי לי ערימה יפה והבטחתי שאחזור והמחירים היו מצחיקים.. לספרים הישנים, כן?
 |
| יש לי חולשה ומשיכה למדפים מלאים בספרים |
 |
| החנות נמצאת באלנבי 93 |
המכונית כבר חיכתה לנו בחוץ, החלטנו לשים פעמינו לכוון מתחם שרונה,ידידנו הוייז כיוון אותנו עד לשם. זו הפעם הראשונה שלה ושלי במתחם ותמיד אני מתרגשת ממקומות חדשים. שתינו לחלוטין התרגשנו ואהבנו את האווירה ואת המקום. חשבנו לעצמנו שאולי זה בזבוז להשתמש בבתים האירופאיים שעברו שימור קפדני לחנויות מותגים ומעצבים. חשבנו שיכול היה להיות נחמד אם היו משתמשים בבתים להציג אומנות, לארח אמנים שונים. לא התחבר לי נכון השילוב של חנות כמו TWENTYFOURSEVEN במקום המיוחד הזה. טוב, נו, זה רק מה שאנחנו חושבות.
הסתובבנו בין המסעדות ובתי הקפה, ממש יפה, יפה.. לרגע הרגשנו שתינו בפרברי לונדון, בכפרים היפים בהם עוד קיימים בתים ומבנים בסגנון הזה.
מתחם שרונה נמצא בלב העיר תל אביב, מול הקירייה הידועה. במתחם שומרו 37 מבנים, את המושבה שרונה הקימו הטמפלרים בשנת 1871, הטמפלרים היו נוצרים אדוקים שהגיעו מדרום גרמניה ועסקו בחקלאות ותעשייה והצליחו מאוד. המושבה עברה עוד הרבה גלגולים ואני בהחלט מציעה לכם לקרוא על ההיסטוריה של שרונה לפני שאתם מגיעים למתחם, זה מרתק. או לערוך סיור מומחז על ידי שחקנים הנקרא "שרונה אהובתי", הסיור מתובל בשירים,הצגות וסיפורים על התקופה של תחילת ההתיישבות. הידעתם שבשנת 1948 שוכנו בבתי הטמפלרים משרדי הממשלה למשך שנה עד לסיום המצור על ירושלים? רק בדצמבר 1949 עברו משרדי הממשלה לירושלים.
ואנחנו התפעלנו מהמבנים, תריסי העץ, מהפארק והמדשאות, פשוט מקסים! המתחם פתוח גם בשבת והוא מאוד מזמין ונוח באווירה של חו"ל.
פינת חמד שאהבנו במיוחד היא ביגה BIGA, בית קפה ומאפה, מסעדה מקסימה ומעוצבת עם לחם ומאפים טעימים, עוגיות שבא ממש לאכול וארוחות צמחוניות וטבעוניות. ביגה זה שאור באיטלקית והאוכל במקום הוא בניחוח פריזאי שיק.
ולקינוח, מצאנו את בית הסביבון המיוחד של ערן גרבלר, בכניסה היו מספר סביבונים ועל השלט כתוב שערן מזמין את באי החנות לסובב ולחייך. ואנחנו צחקנו, בכינו מצחוק, במיוחד על 'סביבון התירוצים לנשים נשואות' וה'סביבון לפולניות'. אז תודות לערן, שהזמין אותנו לחייך, חייכנו וצחקנו ככה באמצע הרחוב, תודה לערן המוכשר. הגדילו את התמונה ותגידו לי שזה לא מצחיק?
זה היה סיום נפלא ליום כייף של דפנה ושלי. כמה שעות עם חברתי הטובה וכבר אני מלאה באנרגיות. תודה לדפנה שהגיעה לארץ ולתל אביב העיר ללא הפסקה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה